פיצויים על הפרת הבטחת נישואין 

נטישה על ידי בן-זוג הינה לכל הדעות חוויה קשה עד מאד עבור הצד הננטש. למשבר הנפשי ולעלבון החברתי הצורב מתלווה לעתים קרובות גם נזק כלכלי כבד. ביטול חתונה בסמוך למועד עריכתה יהא כרוך לעתים קרובות בהוצאות כספיות נכבדות, אשר לא ניתן יהיה לקבלן בחזרה מאת הספקים – כגון עבור הזמנת אולם שמחות, תפירת שמלה לכלה או חליפה לחתן, רכישת תכשיטים ומתנות אחרות, הדפסת ומשלוח הזמנות וכיוצא באלו. ביטול נישואין עלול להסב נזק נוסף – פגיעה בסיכוייו של הננטש להינשא בעתיד. כך הדבר בפרט במיליה דתי ושמרני, כאשר ביטול אירוסין נתפס כמעיד על פגם אפשרי במועמד או במועמדת לחיתון.  

• 1.      האם ניתן לאלץ אדם להתחתן למרות שהוא מתחרט?

ברור שלא ניתן להכריח אדם להינשא אם אינו רוצה בכך, אבל אפשר לתבוע אותו בבית המשפט ולקבל ממנו פיצויים כספיים בגין הנזקים שגרמה חרטתו לאדם אחר. עילת התביעה בגין הפרת הבטחת נישואין אינה חדשה, והיא מוכרת בפסיקת בתי המשפט בישראל מזה עשרות בשנים.  

• 2.      מה צריך להוכיח על מנת להצליח בתביעה כזו?

על מנת לזכות בתביעה בגין הפרת הבטחת נישואין, או ביטול חתונה, יש להוכיח את עצם ההתחייבות, קרי להראות שניתנה לתובע או לתובעת מאת הנתבע או הנתבעת הבטחה מחייבת להינשא. כדי לזכות בפיצוי חשוב מאד להוכיח את ההבטחה להינשא באופן ברור וחד-משמעי. כך למשל, התקבלה תביעה כזו לפני חודשים אחדים, כאשר התברר כי הגבר הציע לאישה להינשא לו במהלך מסיבת יום הולדת שנחגגה לה, בנוכחות עדים רבים המכירים את שניהם, והיא נאותה. כמו כן יש לנקוב מועד משוער שבו היו אמורים להיערך הנישואין.

על מנת לזכות בפיצוי ראוי, יש להוכיח מעבר לעוגמת הנפש גם גרימת נזק ממון לתובע. על פי רוב פסקי הדין, אין צורך להוכיח כוונה של מבטל הנישואין לרמות את משנהו. לפי אחרים, נחוצה כוונה כזו. אין ספק שכוונת רמייה או זדון יגדילו את סכום הפיצוי בו יחויב מפר ההבטחה. כאשר מדובר בנוכל או נוכלת שניצלו את בני זוגם ו"חלבו" מהם כספים באמתלא שהם יינשאו להם בעתיד, הדבר מעורר את זעמו של בית המשפט, ומגדיל בפועל את הפיצוי הנפסק.

מתי תיכשל התביעה? למשל: תביעת אישה בגין הפרת נישואין נדחתה כאשר התברר כי האישה הסתירה מן הגבר כי היא בעצם גויה, דהיינו לא יהודיה. תביעתה של אישה אחרת נדחתה אף היא, כיון שהוכח שתקפה את הגבר וגם הוציאה עליו לשון הרע. נקבע כי הגברים הללו ביטלו את הנישואין בצדק, ולא חויבו לפצות את הנשים על כך.

• 3.      האם גם נשים וגם גברים יכולים להגיש תביעה כזו?

אכן. שני המינים יכולים להיפגע, ושניהם רשאים אפוא לתבוע פיצויים. בחלק מהתביעות שהתבררו בבתי המשפט, היו בין התובעים גם גברים וגם נשים, שפרנסו וכלכלו את בן הזוג שחשבו כי הם עומדים להינשא לו במשך שנים, ונתנו לו או לה לגור בביתם, ובסוף "הדייר" ביטל את החתונה, ואז הם תבעו החזרים של הכספים שהוציאו על בני הזוג.

• 4.      אילו נזקים הינם ברי פיצוי במסגרת התביעה?

ראשית ישנן עוגמת נפש ובושה שנגרמות כאשר חתונה מבוטלת. לעתים ישנן גם הוצאות ממשיות – אולם חתונות שהוזמן, שמלה שנתפרה, הזמנות שנשלחו, הלוואות שנלקחו לשם מימון החתונה והוצאותיה הנלוות, וכדומה. קרו מקרים בהם עקב הבטחה להינשא אנשים ביצעו שינוי מאד גדול בחייהם – עברו להתגורר בארץ אחרת, עזבו את מקום עבודתם, את ביתם ומשפחתם, התגרשו מבן או בת זוג קודמים, והכול כדי להינשא לחבר או לחברה שמצידם הבטיחו להינשא להם. כמו כן נפוצים מקרים של נשים שהרו וילדו ילדים לחבר שלהן על סמך הבטחתו לשאתן. ביטול חתונה גם עלול להטיל דופי בשמו הטוב של בן הזוג שנעזב. בני זוג פוטנציאליים חדשים ובני משפחותיהם עלולים לחשוב שמשהו אצל הנעזבים איננו כשורה, וביטול החתונה עלול אף למנוע מהם שידוך עתידי כליל, סיכון שהולך ומחמיר ככול שהצדדים באים ממשפחת מוצא דתית ושמרנית יותר.

• 5.      אילו סכומים של פיצויים נוהגים בתי המשפט לפסוק בתביעה כזו?

קיימים תקדימים שבהם נפסקו לתובעים מאות אלפי שקלים. ניתן למצוא פסקי-דין שבהם נפסקו בשל הפרת הבטחת נישואין סכומים של 50,000 ש"ח, 100,000 ש"ח ואפילו 790,000 ש"ח. לאחרונה יצא תקדים בו נפסק סך של 300,000 $ (!). באותו עניין חייב בית המשפט את הגבר להחזיר לאישה 300,000 $, לאחר שזו הוכיחה כי היא השקיעה סכום כזה בעסקיו של הגבר, מתוך ציפייה להינשא לו, שפיתחה על סמך הבטחותיו.

לא כל השופטים גילו נדיבות כאמור. כך למשל, בתקדים אחד נפסק פיצוי של 15,000 ש"ח בלבד נגד גבר שהודיע לחברתו על ביטול החתונה ב-SMS, ולצערה של האישה, ישב בדין בעניינה שופט שסבר שהפיצוי במקרים של הפרת הבטחת נישואין צריך להיות צנוע. השופט ציין שהיה פוסק סכום גדול יותר לולא העובדה שההוצאות לקראת החתונה הקרבה שבוטלה שולמו על ידי הגבר. בתקדים אחר נפסקו לתובעת רק 10,000 ש"ח, למרות שההבטחה שנתן לה הנתבע לשאתה לאישה הוכחה מעל לכל ספק סביר בבית המשפט, ולמרות שלצדדים אף נולדה בת משותפת.  

• 6.      האם יש עוד דרך פעולה פרט לתביעת פיצויים?

לרוב אנשים שעומדים להינשא זה לזו מתגוררים יחד, תחת קורת גג אחת. אם נוצר מצב משפטי בר-הוכחה של ידועים בציבור, אפשר לתבוע מחצית מהרכוש של בן הזוג, ביחס לאותו חלק של הרכוש אשר נצבר בתקופת החיים המשותפים. ניתן להצליח בתביעה בעיקר לגבי רכוש פרטי, המשמש את משק הבית המשותף, כגון דירת המגורים או המכונית, להבדיל מרכוש עסקי כגון משרד או חנות.

לא זו אף זו, מידוע בציבור ניתן לתבוע מעין דמי מזונות, שנקראים דמי שיקום או דמי מעבר, היה ובן הזוג הננטש היה סמוך על שולחנו של בן הזוג הנוטש, ופיתח בו תלות כלכלית לפרנסתו. להבדיל מדמי מזונות, עבור מזונות משקמים ניתן לתבוע גם סכום חד-פעמי אחד גדול, ולא רק תשלומים חודשיים.

• 7.      לאיזה בית משפט מגישים תביעה כזו?

אנשים שהתארסו זה לזו, אך לא נישאו זה לזו בסופו של דבר, אינם נחשבים לקרובי משפחה. לכן, תביעה לפיצויים בגין הפרת הבטחת הנישואין צריכה להיות מוגשת לבית משפט השלום, הוא בית המשפט האזרחי (בהנחה שהסכום שנתבע אינו חורג מסמכותו וגולש לסמכות בית המשפט המחוזי), ולא לבית המשפט לענייני משפחה. ואולם, אם הצדדים היו ידועים בציבור, אזי הם נחשבים לקרובי משפחה, במובן זה שסמכות הדיון היא לבית המשפט לענייני משפחה.

• 8.      האם ניתן להגיש תביעה נגד גבר או אישה נשואים?

בהחלט כן! גם אדם שבעודו נשוי הבטיח להתגרש ולשאת לאחר מכן אדם אחר יהיה חייב לפצותו אם הפר את הבטחתו. טענת ההגנה לפיה אין זה חוקי, להבטיח נישואין כאשר אתה נשוי, או שהדבר נוגד לתקנת הציבור, ולכן אי אפשר לתבוע פיצויים בגין הבטחה בלתי ראויה כזו, נדחתה ע"י בתי המשפט, וגם מציעי נישואין שטרם השתחררו מכבלי נישואיהם הראשונים חויבו בפיצויים.  

לפרטים נוספים:

http://www.visualcv.com/odeliaaltman

הדף הרשמי של עו"ד אודליה אלטמן